רש"י על מועד קטן ט״ו א

1 מצורעין - אע"ג דכתיב וראשו יהיה פרוע הא דריש ליה לקמן להאי פרוע למילתא אחריתי:

2 מנודין ומצורעין מהו - להכי קאמר להו בהדדי משום דפשיט להו בהדדי:

3 מנודה שמת וכו' - סיפא דברייתא היא:

4 כגלו של עכן - דכתיב יהושע ז׳:כ״ו ויקימו עליו גל אבנים גדול:

5 והן מתעטפין - מפורש במסכת תענית לאחר שהתענו שלש עשרה ת"צ:

6 מנודה לשמים - כי הני שאני דחמירי ולהכי צריכי עטיפת הראש אבל אחרים אינן צריכין עטיפת הראש:

7 יעטה - משמע עטיפת הראש:

8 פארך - זה תפילין:

9 דבר שהוא חוץ מגופו אף הוייה - האמורה בראש ראשו יהיה פרוע משמע מגולה כענין דכתיב ופרע את ראש האשה במדבר ה דבר שהוא חוץ מגופו ולא אמרינן משער שהוא מגופו:

10 מאי לאו - שיהא ראשו מגולה מתפילין:

11 אכומתא וסודרא - כלומר שיהא ראשו מגולה מכומתא וסודרא אבל תפילין מניח:

12 דהא א"ל רחמנא ליחזקאל האנק דום - כלומר בדבר זה תנהוג אבילות שתדום ולא תשאל לשלום:

13 ת"ש - דתני גבי תעניות הן יושבין כמנודין ואבלים כו':

14 שפם - משמע שפתותיו מדובקות:

15 מי קתני כמנודה - שאסור בשאילת שלום:

16 מוחרם - שמחרימין בחרם לאחר ל' יום לאחר הנדוי:

17 בפקתא דערבות - בשוק של אותו מקום:

18 בעלי קריין אסורין - לפי שבא להם מחמת שמחה וקלות ראש וליכא אימה: